טעם שמסיר אזנו משמוע תורה תפילתו תועבה, משום ש בתחלה על האדם לרכוש לעצמו קרבת אלהים מצד בחירת השכל , הבאה בגילוי באהבת התורה , ו בלי זה אי אפשר שיבא לתפילה מרגש פנימי חי
"...בתחלה ירכש האדם לעצמו קרבת אלהים מצד בחירת השכל הבאה בגילוי באהבת התורה, וכשתתרגל נפשו בדעת אלהים ויקנה קנין קבוע בנפשו את ההתענגות על ד' אז תתגלה ג"כ ברגשותיו, בתור אריכות בתפילה שביארנו, אריכות טבעית ברגש חי ורענן. אבל קצה הניגוד הוא שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא, "מסיר אזנו משמע תורה" א"א שיבא לתפילה מרגש פנימי חי, ע"כ "גם תפילתו תועבה"....
ברכות פרק ט׳ פסקה כ״ה
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: כ״ה - ואר"י, שלשה דברים מקצרין ימיו ושנותיו של אדם, מי שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות. מי שנותנים לו ס"ת כו' דכתיב "כי היא חייך וגו' ", וכוס ש"ב כו' דכתיב "ואברכה מברכיך", והמנהיג עצמו ברבנות, דאמר מר, מפני מה מת יוסף קודם לאחיו, מפני שהנהיג עצמו ברבנות.