"וזהו שא"ל ר"ג, עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת, כאילו הנך כדאי להכריע דברי מי נראים יותר. א"ל שלא בא לידי מדה זו כ"א בחר בנטי' אחרי רבים, לא מצד ידיעתו שהם צדקו יותר, כ"א שאהבת השלום שהוא יסודו של עולם דורשת כך. א"כ אין זה כלל הכנסת הראש, שהוא השכל שלו, בין המחלוקת באופן שיראה כמבטל שכל רבו, כ"א גם יהיו הדברים לעצמם מאומתים כדעת רבו ראוי להניח הכרעתו מפני השלו'...עכ"פ שכשנקבע ד"ז, שיחיד ורבים הלכה כרבים ג"כ בלא מעמד א', הוא מפני השלו' ואין גנות בזה לסברת הרב היחיד שנדחית.
ברכות פרק ו׳ פסקה ט״ז
ספר: ברכות
פרק: ו׳ - פרק ששי
פסקה: ט״ז - מעשה בר"ג והזקנים שהיו מסובים בעלי' ביריחו כו'. א"ל ר"ג, עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת. א"ל, אע"פ שאתה אומר כך וחביריך אומרים כך, למדתנו רבינו יחיד ורבים הלכה כרבים.