" תוחלת ישראל היא מעולם להיות כלי מחזיק ברכה וטוב לכל המין האנושי, באשר לזאת הוכן מתחילת יצירתו, ע"כ גם בהעוותו, שסר מדרך ד', הוא רק באשר התעוהו תועים לחשב שימצא את תעודתו בעזבו את ד' אלהיו, אבל השורש הטוב של הרצון להיות לברכה לכל ברואי בצלם אלהים, ולהתענג בטוב ואושר של כל המין האנושי הי' תמיד קשור בעומק נפשו פנימה.
ברכות פרק ט׳ פסקה קט"ו
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: קט"ו - א"ר ירמיה, נתקללה בבל נתקללו שכניה, דכתיב "ושמתיה למורש קיפוד וגו' ", נתקללה שומרון נתברכו שכניה, דכתיב "ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם".