כדי שהרגש הלאומי יחזיק מעמד הוא צריך לנבוע מדעת ה'
"...יוכל איש לתאר כי יתכן שלו' לאומי להיות מתקיים גם מבלעדי דעת את ד', כ"א באמצעות החבה הלאומית המוטבעת בלבו של אדם בטבעו. אמנם זהו דבר שאינו מתקיים, כי מבלעדי דעת ד' ישפל איש, וגם המתעורר ע"פ רגשו הפנימי לעבוד עבודת עמו, יוכל להמשך בתגרת יד תאות ורוחות רעות, אשר יעשו שינויים נמרצים ברוחו, עד שיעזוב את עמו ודגלם.
ברכות פרק ט׳ פסקה רע״א
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: רע״א - והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר "והנה בועז בא מבית לחם וגו' ", ואומר "ד' עמך גבור החיל", ואומר "אל תבוז כי זקנה אמך", ואומר "עת לעשות לד' הפרו תורתך". רנ"א, הפרו תורתך משום עת לעשות לד'.