" וזהו "כי אין בלתך", היינו לא לבד שאין בלתך באלהות, כ"א אין בלתך כלל במציאות. וזהו אין לבלותך, היינו שאין שייך אצלך לגבי מעשי ידיך ערך הבילוי. דהא לפי הסוברים בקדמות החומר אין שייך לומר כלל שהקב"ה מבלה מעשיו, שיסוד המעשה הוא החומר ולדבריהם אינו מתבלה כלל, א"כ אין זה השבח מיוחד לבורא לדבריהם המוטעים. אבל כיון שלפי האמת אין בלתך כלל במציאות, א"כ "המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו", כי אינם מתקיימים בעצם כ"א מרצונו ית' וכוחו, ע"כ הוא מבלה מעשיו.
ברכות פרק א׳ פסקה קל״ב
ספר: ברכות
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: קל״ב - והיינו דאמרה חנה, "אין קדוש כד' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו, מאי "ואין צור כאלהינו", אין צייר כאלהינו. מאי "כי אין בלתך", אר"י בר מנסיא, א"ת "כי אין בלתך", אלא כי אין לכלותך. שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו, ב"ו מע"י מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו.
