"...והחולה הוא נסעד מד', מעז ד' וטובו. ומקור ציורי לבבו שהם נוטים לקדושה ולטוב, הלא הנה הדיעות האמתיות המתגלות בראש כשכח המתעה של החומריות נופל, והוא מסעדו בתנחומי קודש הנובעים מדיעות האמת המקרבים לבו של אדם לאביו שבשמים, "ה' יסעדנו על ערש דוי" .
שבת פרק א׳ פסקה נ״א
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: נ״א - תנ"ה הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא ע"ג מטה, ולא ע"ג כסא, אלא מתעטף ויושב לפניו מפני שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר ד' יסעדנו על ערש דוי.