ספר: שבת

פרק: א׳ - פרק ראשון

פסקה: ז׳ - רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דר"ז והוו עסקי בשמעתא, נגה לצלויי והוה קא מסרהב רבי ירמי', קרי עלי' ר"ז מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה.