"בצרכי התורה בעד כלל האומה הישראלית יש ערך כפול. ערך מיוחד שדומה לשימוש הכבוד אצל האדם, שאע"פ שאינו נהנה ממנו שום הנאה מעשית בצרכי גופו, מ"מ יש לכבודו של אדם ערך נכבד מאד, ולא יסולא כסף וזהב מכרו מצד סגולת הכבוד האנושי. וכן יש ערך בתורה שדומה אל יתר הצרכים המעשיים, והיינו שהאומה בכללה צריכה שימצאו בה ת"ח עוסקים בתורה, כדי שיחיו אותה ברוח ד' אשר עליהם, אע"פ שלא יסמכו עליהם בהוראת דת ודין. כי עצם ידיעת התורה המתרבה באומה, הוא חסנה ומעוזה הודה והדרה. וזה יתכן להיות בין אצל מדרגת התורה של החכמים הגדולים שעוסקים כבר בעניני תורה שהם יותר רחבים מחוג המעשה, שצריך להוקירם כמו שיוקיר איש את ערך כבודו, ובין בתלמידים שעוסקים בתורה, אע"פ שלא הגיעו, ואולי מהם שלא יגיעו להוראה, אבל עסק התורה הוא נעלה וקדוש מאד מצד עצמו....
ברכות פרק ט׳ פסקה שמ״ז
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: שמ״ז - פתח ר"נ בכבוד אכסניא ודרש, "ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו וגו' ואתה עשיתה חסד וגו' ", ומה יתרו שלא קרב את משה אלא לכבוד עצמו כו'. פתח ר"י בכבוד אכסניא ודרש, "לא תתעב [...] מצרי וגו' " ומה מצרים שלא קרבו את ישראל אלא לצורך עצמן כו'.