"אמנם המותרות, אם שאין למאסם ולאבדם, כי מיעוטם יפה, ומיני מתיקה מרגילין את הלשון לד"ת והרחבת דעת האדם ע"י פינוק חושיו במה שמישב דעתו בדברים ערבים ונעימים במדה ובמשקל טובה היא מאד, ע"כ אין ראוי למאסם. אמנם ראוי להשקיף כי הנטי' אחרי המותרות מבלי זהירות תעשה אותם למוכרחות ויעשה האדם להם עבד מכודן עד שיביאהו המצב לעזיבת השלמתו האמתית כמו שקרה לרוב בנ"א....
ברכות פרק ז׳ פסקה מ״ב
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: מ״ב - אמימר ומ"ז ור"א כריכו רפתא בהדי הדדי, אייתי לקמייהו תמרי ורמוני, שקל מ"ז פתק לקמי' דר"א כו'. א"ל, והתניא אע"פ שאין מזרקין את הפת מזרקין את האוכלין. ל"ק, הא במידי דממאיס הא במידי דלא ממאיס.
