"ולעד"נ דאם פוגע בחבירו, מדת חכמים היא להקדים לכל אדם, אבל אין חובה להשתדל שימצא לו כדי להקדים שלו'. (וי"ל דבשוק קאי אתרוייהו הוי מקדים בשלו' כ"א ואפי' נכרי - ואשניהם אומר בשוק פי' כשיזדמנו לך), אבל ביודע בחבירו שרגיל לתן לו שלו', תשתדל למצא אותו באופן שתקדים לו שלו', והמקרא מוכיח שאמר ע"ז "בקש שלו' ורדפהו.

ברכות פרק א׳ פסקה ס״והעתק