" כי הצורה בהכרח עקר מציאותה היא משכל הצייר בנפשו וציורו הפנימי, שאם לא קדמה להמצא בפנימיות נפשו, לא הי' אפשר להמצא רושם ממנה על הגליון, א"כ הצורה האמיתית היא דבקה עם הצייר באמת, ומכחה נרשמה דוגמתה על הגליון.
ברכות פרק א׳ פסקה קל״ב
ספר: ברכות
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: קל״ב - והיינו דאמרה חנה, "אין קדוש כד' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו, מאי "ואין צור כאלהינו", אין צייר כאלהינו. מאי "כי אין בלתך", אר"י בר מנסיא, א"ת "כי אין בלתך", אלא כי אין לכלותך. שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו, ב"ו מע"י מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו.