"...והערה זו נסמכת יפה לברכת המזון, שהרי אם באנו לדקדק עצם הכרח המזון הוא רעה, שבאה לאדם מחבור החומר וצרכו למזון, מ"מ כיון שידענו ברור שכה גזר השם יתברך הטוב והמטיב, א"כ ודאי יסוד הדבר בכלליו ופרטיו הוא הכל לטובה. ומזה אנו למדין לכל הרעות המתדמות לנו בצביון ותואר רעות, שהן טובות גמורות, שהן עצות מרחוק מפלא יועץ לתכלית הטובה, שראוי לברך עליהן בנפש חפצה.
ברכות פרק ז׳ פסקה ל״ו
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: ל״ו - רמ"א, מנין שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה, ת"ל "אשר נתן לך ד' אלהיך", דיינך, בכל דין שדנך בין מדה טובה ובין מדת פורעניות.