"ע"כ המאריך ומעיין בא לידי כאב לב, אבל המאריך להוציא מן הכח אל הפועל את טבע הטהור של הנפש וגעגועיה אל הדבר הנשגב, שרק קרבת אלהים תמלא צמאונה לכל צדדי ההרגש, שהוא גדול ונשגב ונהדר עד אין חקר, זהו מאריך ואינו מעיין שתפילה כזאת אינה חוזרת ריקם. ובכללה ג"כ המכין השכל בהוספת חכמה לפני שעת התפילה שכפי גודל מדת החכמה כן יקר יותר מדת ההרגש באיכות נשגבה, כאריכות של משרע"ה שהיתה מחוברת לשכל המוקדם בעת שימושו, שהרי עקר העסק הי' בתורה, כדמשמע מדברי חז"ל, אלא שהיתה ג"כ בתור הכנה נשגבה לתפילה כפי ערך מעלתו הנשגבה.
ברכות פרק ה׳ פסקה ע״ח
ספר: ברכות
פרק: ה׳ - פרק חמישי
פסקה: ע״ח - איני, והאמר ר"ח ב"א א"ר יוחנן, כל המאריך בתפילתו ומעיין בה בא לידי כאב לב, שנאמר "תוחלת ממושכה מחלה לב", מאי תקנתיה יעסוק בתורה, שנאמר "ועץ חיים תאוה באה", ואין עץ חיים אלא תורה כו' לא קשיא הא דמאריך ומעיין הא דמאריך ולא מעיין.
