מדריך שימוש
ערכי המפתח
המפתח כולל כ-1,000 ערכים, חלקם בלשונו של הרב וחלקם ע"פ הקשרם התוכני, על מנת לאפשר למצוא ערכים גם אם הרב מזכירם בביטויים שונים. כך למשל יש ערכים כגון "אדישות", "סובייקטיביות", "שליטה עצמית" ועוד.
מקורות וציטוטים
המפתח כולל כ-30,000 ציטוטים, כאשר נעשתה השתדלות להביא על כל ערך את כל התוכן הרלוונטי לאותו ערך, ורק את התוכן הרלוונטי לאותו ערך, כך שאין צורך לחפש כלל, לא את הפיסקה ולא בתוכה, דבר שמסייע מאד למשתמש.
לדוגמה, אילו האתר היה מביא את כל הפיסקאות בשלימותן, הערכים "השגחה" או "תורה" היו מופיעים עם כ-400 פיסקאות. כמות כזו של מקורות שהלומד צריך לעבור עליהם ולחפש בהם, היתה מכבידה מאד על הלומד, ובפרט כשבחלק מהמקורות מדובר על איזכור קצר שקשה לאתרו בתוך פיסקה ארוכה, לעיתים עד כדי שהלומד כלל לא ינסה להתחיל לחפש.
באתר עין איה הובאו המופעים ביחס לתורה, למשל, בערכים ממוקדים נפרדים, כגון "תורה", "אהבת התורה", "חידושי תורה", "תורה (לימוד)", "תורה שבעל פה", ועוד, ועם הפניות הדדיות לערכים המקבילים. בנוסף, כאמור, הבאת התוכן ממוקדת רק לתוכן הרלוונטי לערך, כך שהכל ערוך ומתוקן לפני הלומד ללא צורך בחיפוש נוסף.
דוגמה לנוחות בהבאת ציטוטים מתוך הפיסקאות: פיסקה רעא בברכות פרק ט, מונה כ-1500 מילים, ובאתר זה היא מופיעה בכ-60 נושאים. בחלקם הקטן היא הובאה במלוא אורכה במידה שהנושא מחייב זאת, אך ברוב המופעים הובאו רק כמה שורות בודדות, ולעיתים אף שורה בודדת אחת. כך למשל בערך "שליטה עצמית" הובאה שורה אחת מתוך פיסקה כל כך ארוכה:
"הממשלה היותר אדירה באדם, שאין ציור לאחרת להתעלות עליה, איננה כי אם אחת, יראת ד' ודעת אלהים באמת"
משפט יסודי כזה, כשהוא מופיע בפיסקה ארוכה מאד שעוסקת בנושאים אחרים, עלול להיעלם, ומצוה להאיר אותו באור הראוי לו.
פיסקה יט בפרק שביעי של ברכות מונה כ-1300 מילים, ובאתר זה היא מופיעה בכ-110(!) נושאים.
לעומת שתי הפיסקאות הנ"ל, פיסקה בת 3 שורות בלבד, פיסקה רפא בפרק תשיעי, שעוסקת לכאורה רק בנושא אחד ובקצרה, מופיעה ב-10 נושאים(!).
דברי הגמרא שעליהם נסובו הפיסקאות לא הובאו, כיון שהם נמצאים בדר"כ בגוף הפיסקה, אך כדי להבין כראוי כדאי לראות את הפיסקה כולה ואת הגמרא בפנים, ולפעמים גם פיסקאות קודמות במקרה שזה חלק ממהלך שלם. לצורך כך ישנה אפשרות לעבור מהציטוט לפיסקה כולה ולראות את כל ההקשר.
יש בכך תועלת גם בכיוון ההפוך - ניתן ללמוד את הפיסקה ולעבור ממנה לציטוטים המפוזרים בערכים השונים. התועלת בכך היא שהלומד יוכל להיפתח גם לנושאים צדדיים בפיסקה, ולא להתמקד רק בנושא העיקרי שלה.
שלוש נקודות
כשיש סימון ... באמצע ציטוט, הדבר מצביע על דילוג על חלקים בפיסקה שאינם רלוונטיים לערך הנוכחי. בדרך כלל כך יהיה גם בתחילת הפיסקה או בסופה, במידה שהציטוט אינו מתחיל בתחילת הפיסקה או אינו מביא את סופה יסומן הדבר בשלוש נקודות.
כך למשל בערך "אופטימיות":
ברכות פרק ז, פיסקה נג
"...יסוד הבריאה הוא לקבל אור ד' וטובו, ומי יוכל לקבל חסד וטוב הלא רק החיים, היודעים את מציאותם ומרגישים את טובם. ע"כ אין מדריגה היותר נמוכה בכל המציאות, שרק אפשר להתכנס שמה כח של חיים, שלא יהי' נמצא, כי "חסד ד' מלאה הארץ". ולא די בכוחות הפועלים טוב, כ"א גם הכוחות הרעים כיון שלכלל הבריאה המה נצרכים, ע"כ גם להם ישנם כוחות ובריות פועלים ע"י חייהם, כדי שאפי' ע"י החלק הרע שבמציאות, שבא להשלים את הטוב ולשכללו, ג"כ תמצא מקום מדת החסד העליונה להשביע מטובה...ובכלל הורו חז"ל על סדר המציאות, שנראהו בעין יפה ולא נצמצם בכח חיים, כיון שהכל יצא מאור פני ד' למען טובו ושפעת חסדו. א"כ מובן הדבר כי אין בצע לנמצאים שאינם מרגישים את חייהם במציאות שלהם מצד עצמם, וע"כ כל מקום שאפשר להיות מקבל חיים והרגשה אי אפשר שיחסר שמה..."
בציטוט זה מופיע הסימון ... בהתחלה, באמצע ובסוף.
ההקפדה על סימון ... בתחילת הציטוט ובסופו להצביע על השמטת חלקים מהפיסקה אינה מקיפה את כל הציטוטים, משום שהיא התחילה בשלבים מאוחרים יותר של מיון הפיסקאות. ההקפדה על סימון השמטות מאמצע הפיסקה היתה מההתחלה ומקיפה את כל הציטוטים.
חיפוש
כאמור, על מנת להקל על מציאת המקורות, הערכים לא תמיד מופיעים במינוחים של הרב אלא במינוחים עכשוויים. מומלץ ללומד לעבור על כלל הנושאים ולמצוא מתוכם את הערכים הרלוונטיים מבחינתו. כמו כן, בתחתית חלק מהערכים והפיסקאות יש הפניה לערכים מקבילים.
יחד עם זאת, ניתן להיעזר ב"חיפוש" על מנת לחפש מילים וביטויים מדוייקים בתוך הפיסקאות, בדומה לחיפוש ב-Word.
כותרות
ציטוטים רבים מופיעים עם כיתוב מודגש מקדים. כיתוב זה מתמצת את התוכן המופיע בציטוט, לעיתים במילים קצרות, ולעיתים באריכות או אף בלשונו של הרב מתוך הפיסקה. דבר זה יעזור ללומד לעבור בריפרוף על הכותרות בתוך הערך, ולמיין לעצמו אילו ציטוטים מתוך הערך רלוונטיים יותר לנושא בו הוא עוסק. נעשתה השתדלות רבה שכל הנושאים הרלוונטיים לערך יתומצתו בכותרת.
כך למשל בערך "אהבת האומה":
אהבת האומה צריכה להיות מתוך אהבת ה', ולא סתם אהבה חומרית
ברכות פרק א, פיסקה קע
"אבל כל פרשה דלא פסקה משרע"ה לא פסקינן, וכל הדיעות המחוברות עם השייכות להן ע"פ ד', צריכות מאד להשמר שלא תצאנה לבדן. ע"כ הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצות, הרי יסודתה בהררי קודש. אבל בהפרדה ותצא רק לגבול חול של אהבה לאומית גסה, כדרך כל עמי הארץ, שהיא רק אהבה חמרית לעצמה, היא תוליד דברים רעים ודעות רעות המרחיקות את שם ד' מלבות עם ד'..."
(ציטוט ללא כותרת)
ברכות פרק ב, פיסקה מג
"ונשובה לעשות חוקי רצונך בלבב שלם, באשר חוקי התורה, מהם משלימים את הפרט בשלימותו האמיתי, ומהם שיסודם שלמות הכלל, ע"כ רק בהיות האדם מוכן להיטיב לעצמו ולזולתו ולכללו, אז יוכל לעשות חוקי רצון ד' ית' בלב שלם, כי רק אז ירגיש בהרגשה פנימית נועם התוה"ק ומצותי'. ויהי נועם ד' עליו לכונן מעשי ידיו"
אהבת משה רבינו לעם ישראל
ברכות פרק ה, פיסקה ס
"משרע"ה הית' תכלית נשגבה לחייו מצד עצמו ושלימותו גם זולת מצבם של ישראל, שע"כ הי' ראוי להעמיד ממנו אומה שלמה כישראל. אבל מפני אהבתו השלמה לישראל הסכים בעצמו שכל שלימותו לא תהי' כ"א להשתמש בהם לטובתן של ישראל ולא מצא לנפשו תכלית לחייו בלא ישראל. ובזה נוסף על מעלתן של ישראל גם אותו חלק השלימות הגדול שהי' לו ע"ה מצד עצמו, שהי' גבוה מערכן של ישראל ונחשב ג"כ מצורף להם. ע"כ אע"פ שהי' ראוי מצד עצמו לחיות עוד, גם לעבור אל הארץ, אבל מתוך ששם עצמו מצורף לישראל, והם לא היו ראויים להנהגה נעלה כהנהגתו של משה כשיכנסו לארץ, ע"כ הי' דבר מוכרח שימות במדבר. וכ"ז בא לו מטהרת רצונו לטובתן של ישראל, וע"ז אמר "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"..."
אהבת הכלל
ברכות פרק ט, פיסקה רסב
"...אז יכירו ג"כ כמה גדול הוא ערך הצירוף של הפרטים אל הכלל, ולא יעלה על לב להרס אלה הדיעות הטהורות מחוללות השלום הכללי בעולם, שהנקודה הפנימית שבהם היא הכרת כח המוסר הפרטי והכללי, שמתקבץ רק מבירור של אלה שני הקצוות, של חופש הבחירה הפרטית והמניעה שלה ביחש הכללות, שמזה תבא הברכה האמיתית להגדיל יראת ד' ועבודה תמה וטהורה בקרב כל יחיד ויחיד, ולקשר את כל הפרטים באהבת עולם אל הכלל כולו..."
דוגמאות לכותרות של ציטוטים נוספים בערך "אהבת האומה": אהבת האומה והנאמנות לה. ההבדל בין אהבת האומה לאהבת המשפחה. אהבת האומה מתוך אהבת ה' ואהבת התורה. האהבה צריכה להיות מאוזנת כך שתאפשר לכל אחד מהצדדים להתפתח בהתאם לאופיו. אהבת האומה, הארץ ומקום המגורים. שני אופנים לאהבת הכלל, והיחס ביניהם. מעלת אהבת ה', אהבת התורה והאומה בקרב כל אחד מישראל, והדרך לשמר אותה לאורך ההיסטוריה. הצרות שעברו עלינו ושסבלנו בשביל קיום תוה"ק בשביל כללות האמונה, ובשביל מעמד שם ישראל בכלל, הן גורמות לעורר את האהבה בלב הבנים לדור אחרון ביתר שאת.