מדריך שימוש

המפתח כולל כ-30,000 ציטוטים, כאשר נעשתה השתדלות להביא על כל ערך את כל התוכן הרלוונטי לאותו ערך, ורק את התוכן הרלוונטי לאותו ערך, כך שאין צורך לחפש כלל, לא את הפיסקה ולא בתוכה, דבר שמסייע מאד למשתמש.

לדוגמה, אילו האתר היה מביא את כל הפיסקאות בשלימותן, הערכים "השגחה" או "תורה" היו מופיעים עם כ-400 פיסקאות. כמות כזו של מקורות שהלומד צריך לעבור עליהם ולחפש בהם, היתה מכבידה מאד על הלומד, ובפרט כשבחלק מהמקורות מדובר על איזכור קצר שקשה לאתרו בתוך פיסקה ארוכה, לעיתים עד כדי שהלומד כלל לא ינסה להתחיל לחפש.

באתר עין איה הובאו המופעים ביחס לתורה, למשל, בערכים ממוקדים נפרדים, כגון "תורה", "אהבת התורה", "חידושי תורה", "תורה (לימוד)", "תורה שבעל פה", ועוד, ועם הפניות הדדיות לערכים המקבילים. בנוסף, כאמור, הבאת התוכן ממוקדת רק לתוכן הרלוונטי לערך, כך שהכל ערוך ומתוקן לפני הלומד ללא צורך בחיפוש נוסף.

דוגמה לנוחות בהבאת ציטוטים מתוך הפיסקאות: פיסקה רעא בברכות פרק ט, מונה כ-1500 מילים, ובאתר זה היא מופיעה בכ-60 נושאים. בחלקם הקטן היא הובאה במלוא אורכה במידה שהנושא מחייב זאת, אך ברוב המופעים הובאו רק כמה שורות בודדות, ולעיתים אף שורה בודדת אחת. כך למשל בערך "שליטה עצמית" הובאה שורה אחת מתוך פיסקה כל כך ארוכה:

"הממשלה היותר אדירה באדם, שאין ציור לאחרת להתעלות עליה, איננה כי אם אחת, יראת ד' ודעת אלהים באמת"

משפט יסודי כזה, כשהוא מופיע בפיסקה ארוכה מאד שעוסקת בנושאים אחרים, עלול להיעלם, ומצוה להאיר אותו באור הראוי לו.

פיסקה יט בפרק שביעי של ברכות מונה כ-1300 מילים, ובאתר זה היא מופיעה בכ-110(!) נושאים.

לעומת שתי הפיסקאות הנ"ל, פיסקה בת 3 שורות בלבד, פיסקה רפא בפרק תשיעי, שעוסקת לכאורה רק בנושא אחד ובקצרה, מופיעה ב-10 נושאים(!).

דברי הגמרא שעליהם נסובו הפיסקאות לא הובאו, כיון שהם נמצאים בדר"כ בגוף הפיסקה, אך כדי להבין כראוי כדאי לראות את הפיסקה כולה ואת הגמרא בפנים, ולפעמים גם פיסקאות קודמות במקרה שזה חלק ממהלך שלם. לצורך כך ישנה אפשרות לעבור מהציטוט לפיסקה כולה ולראות את כל ההקשר.

יש בכך תועלת גם בכיוון ההפוך - ניתן ללמוד את הפיסקה ולעבור ממנה לציטוטים המפוזרים בערכים השונים. התועלת בכך היא שהלומד יוכל להיפתח גם לנושאים צדדיים בפיסקה, ולא להתמקד רק בנושא העיקרי שלה.

כשיש סימון ... באמצע ציטוט, הדבר מצביע על דילוג על חלקים בפיסקה שאינם רלוונטיים לערך הנוכחי. בדרך כלל כך יהיה גם בתחילת הפיסקה או בסופה, במידה שהציטוט אינו מתחיל בתחילת הפיסקה או אינו מביא את סופה יסומן הדבר בשלוש נקודות.

כך למשל בערך "אופטימיות":

ברכות פרק ז, פיסקה נג

"...יסוד הבריאה הוא לקבל אור ד' וטובו, ומי יוכל לקבל חסד וטוב הלא רק החיים, היודעים את מציאותם ומרגישים את טובם. ע"כ אין מדריגה היותר נמוכה בכל המציאות, שרק אפשר להתכנס שמה כח של חיים, שלא יהי' נמצא, כי "חסד ד' מלאה הארץ". ולא די בכוחות הפועלים טוב, כ"א גם הכוחות הרעים כיון שלכלל הבריאה המה נצרכים, ע"כ גם להם ישנם כוחות ובריות פועלים ע"י חייהם, כדי שאפי' ע"י החלק הרע שבמציאות, שבא להשלים את הטוב ולשכללו, ג"כ תמצא מקום מדת החסד העליונה להשביע מטובה...ובכלל הורו חז"ל על סדר המציאות, שנראהו בעין יפה ולא נצמצם בכח חיים, כיון שהכל יצא מאור פני ד' למען טובו ושפעת חסדו. א"כ מובן הדבר כי אין בצע לנמצאים שאינם מרגישים את חייהם במציאות שלהם מצד עצמם, וע"כ כל מקום שאפשר להיות מקבל חיים והרגשה אי אפשר שיחסר שמה..."

בציטוט זה מופיע הסימון ... בהתחלה, באמצע ובסוף.

ההקפדה על סימון ... בתחילת הציטוט ובסופו להצביע על השמטת חלקים מהפיסקה אינה מקיפה את כל הציטוטים, משום שהיא התחילה בשלבים מאוחרים יותר של מיון הפיסקאות. ההקפדה על סימון השמטות מאמצע הפיסקה היתה מההתחלה ומקיפה את כל הציטוטים.

כאמור, על מנת להקל על מציאת המקורות, הערכים לא תמיד מופיעים במינוחים של הרב אלא במינוחים עכשוויים. מומלץ ללומד לעבור על כלל הנושאים ולמצוא מתוכם את הערכים הרלוונטיים מבחינתו. כמו כן, בתחתית חלק מהערכים והפיסקאות יש הפניה לערכים מקבילים.

יחד עם זאת, ניתן להיעזר ב"חיפוש" על מנת לחפש מילים וביטויים מדוייקים בתוך הפיסקאות, בדומה לחיפוש ב-Word.

ציטוטים רבים מופיעים עם כיתוב מודגש מקדים. כיתוב זה מתמצת את התוכן המופיע בציטוט, לעיתים במילים קצרות, ולעיתים באריכות או אף בלשונו של הרב מתוך הפיסקה. דבר זה יעזור ללומד לעבור בריפרוף על הכותרות בתוך הערך, ולמיין לעצמו אילו ציטוטים מתוך הערך רלוונטיים יותר לנושא בו הוא עוסק. נעשתה השתדלות רבה שכל הנושאים הרלוונטיים לערך יתומצתו בכותרת.

כך למשל בערך "אהבת האומה":

דוגמאות לכותרות של ציטוטים נוספים בערך "אהבת האומה": אהבת האומה והנאמנות לה. ההבדל בין אהבת האומה לאהבת המשפחה. אהבת האומה מתוך אהבת ה' ואהבת התורה. האהבה צריכה להיות מאוזנת כך שתאפשר לכל אחד מהצדדים להתפתח בהתאם לאופיו. אהבת האומה, הארץ ומקום המגורים. שני אופנים לאהבת הכלל, והיחס ביניהם. מעלת אהבת ה', אהבת התורה והאומה בקרב כל אחד מישראל, והדרך לשמר אותה לאורך ההיסטוריה. הצרות שעברו עלינו ושסבלנו בשביל קיום תוה"ק בשביל כללות האמונה, ובשביל מעמד שם ישראל בכלל, הן גורמות לעורר את האהבה בלב הבנים לדור אחרון ביתר שאת.