העשירים [היו] מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב, והעניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. הסלים והביכורים ניתנים לכהנים.

נפש האדם נמשכת אחר היופי, ע"כ יש מבוא גדול ליופי והידור במצות, שבזה יהיו הלבבות נמשכים להתעורר על ההוד הפנימי הנמצא בהן. אמנם ההכנות של היופי אינן מצויות ביד כל אדם, ע"כ זהו הדבר המסור לעשירים לעטר את ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב. אמנם כל מה שיוכל היופי לעשות להמשכת הלב, יותר מזה תעשה האהבה הפנימית, שתמשיך חוט של חסד גם על דבר שאין בו יופי חיצוני. ע"כ העניים שאין בכחם לעטר המצוה ביופי חיצוני, התאמצו להראות סימני האהבה הפנימית בעמל גופם, לפאר כהשגת ידם שיהיו סלי הנצרים של ערבה קלופה ונאה בערכה, ובהראותם נדיבות רוחם לתן גם הסלים עם הביכורים לכהנים, והיתה התגלות כח האהבה עומדת במקום כח היופי החיצוני של עשירי העם.