הדבר פשוט, שהקודש והחול במובנם המרומם, כשהם מתגלים בתכונתם העליונה בהשפעה הדדית, ודעת עליון עם דעת תחתון מתאחדות, אז הדעת התחתון של היצור עולה עד למרומי הכרתה שיסוד הוייתה היא דעת עליון, דעת היוצר וצר צורה. הוספה זו שהדעה העצמית מוסיפה, מוצאה היא את שרשה חבוי בעומק דעת עליון באורה של תורה, אחר הגלותה. ואם מדעתו הוסיף יום אחד, לתמם את החזון שנשמת החושב ונשמת השפעה האלהית יתאחדו בכל מלא הוייתם, עלינו למצא את מקור התוכן של הוספה זו בדעת עליון, בתורה, שעל זה הננו שואלים מאי דרש.
