רב ביבי הוה ליה ברתה, טפלה אבר אבר, שקל בה ארבע מאה זוזי. הוה ההוא גוי בשבבותיה, טפלה בחד זימנא ומתה, אמר קטלה רב ביבי לברתי.

הסבלנות המוסרית היא צריכה לקנות את מדתה גם ברדיפה הטובה של הטהרה ושל הזיכוך הנפשי, שהוא דומה להיפויים שמיפים את הגוף ואבריו ע"י תחבולות המיוחדות לכך. והמדה הישראלית היא להדביק טהרה לטהרה ע"י החינוך המעשי, ע"י המצות התדיריות שבכל יום ויום, המקדשות את האברים כולם, רמ"ח מ"ע כנגד אבריו של אדם, ולאט לאט כל האדם מתקדש ומהותיותו כולה מתיפה. תכונה זו של טיפול אבר אבר, היא מדתו של רב ביבי, הישראלי, המורה לו את דרכו בחיים. לא כן הגוי, כשיחקה את הטהרה הישראלית, כשההוד שיש במוסר ובאצילות הנפש מוצא חן בעיניו, אז הוא קופץ בבת אחת לפרישות ונזירות מוחלטת, כי אין לו אותה ההדרכה האלהית המלמדת אורח חיים בהדרכה איטית, ומזה למות תוצאות. מיתת הגוף לאלה שלא יוכלו לעמוד במעמד הטהרה הכללית בגשמיותם, ומיתת הנפש לאלה שע"י הציור של רום הטהרה והעדר האמצעיים לקנותה אבר אבר, יקוצו בה ויתמכרו להפך מכל טהרה. הכשלון הגופני והנפשי המתהוה מהחפץ לחקות את היופי המוסרי שבמקור ישראל, והעדר הסיגול והיכולת לזה מצדם, מעורר הוא את השנאה (?) של הגויים, עד כדי לגלגל על ישראל את כל אשמת חללי חינוכם המוסרי. ודוגמא לדבר היה גוי זה, שבחיקויו הבלתי מוצלח, שרק הוא בפזיזותו אשם בדבר, לא יחס שגיונו לעצמו כ"א אמר קטלה רב ביבי לברתי.