רשבא"א, דם כדי לכחול עין אחת, שכן כוחלין לברקית, ומאי ניהו, דמא דתרנגולתא ברא. רשב"ג אומר, דם כדי לכחול עין אחת, שכן כוחלין ליארוד, ומאי ניהו, דמא דכרושתינא. וסימניך, גוא לגוא וברא לברא.

המחלות העיוניות המכאיבות את עיני הנפש, יש להן דוגמא עם המאורעות שבמחלות העינים הגשמיות. יש שהמבט נתקל בטעות חיצונית ובתעיה לאיזה צד חיצוני מפני הידורו המזוייף מבחוץ, ואופיו של האדם כולו יכול מפני זה להתקלקל. ורפואתו היא שיעיין וידון יפה על הערך הפנימי שיש בכל עניני החוץ שכ"כ הם תופסים מקום. ובדרך החשבון הפנימי, יגלו לפניו המון סבות שילמדוהו לתפוס יפה את הערך של הפנימיות שבחיים, ויציל את החיים במדה המתאמת ליושרם. ההופעות הפנימיות שבחיים גם הן את הישרה הן מעוותות, בבאן שלא כסדרן. ולרפאותן צריכים להסתכל על הצד הפנימי שבמבטים הפנימיים, גוא לגוא וברא לברא. הדם הוא הנפשוהנפש מתמלאת ע"פ כל א]ו[תם הרשמים, שהוא מקבל ומחזק את תכנם.