ואמר אביי, דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני.

תורת אמת, מורשה קהלת יעקב, הכוללת את כל ארחות החיים לעד ולעולמי עולמים, ליחידים ולרבים, לאומה ולעולם, צריכה היא לכל]ו[ל בקרבה את כל תכני החיים הטובים והמאושרים לעד, את כל העצות היותר טובות לבקש דרך הטוב עדי עד. ע"כ בכל הצדדים של החיים היא מנחה, "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני" ו"מי מנה עפר יעקב", מי מנה מצות שמקיימים בעפר,בכל ארחות החיים היותר נמוכים וארציים. אבל בין כל הנטיות של הפעולות, התכליתית שבהן היא הנטיה הימנית, קו האור והחסד לכל אשר נשמת רוח חיים באפיו. ומכל ההארות השכליות,- אותה ההתפשטות של צד המעלה, המאירה את הנשמה באור אל עליון, וזההצד של המעלה, של ההתעלות הרוחנית המושכלת, הוא תופס מקום יותר, ורחב עודמהצד המוסרי של אהבת החסד המעשית, כי פרי חכמה באור ד' יקום עדי עד, וזהו אור החסד היותר עליון ונשגב. ואור ד' החופף עלינו בקריאת שמו הגדול ב"ה עלינו, פועל עלינו מני אז קבלנו אור תורה ע"י רועה נאמן, איש האלהים, שהאורה האלהית היא אור חייו והחסד האמיתי הוא חפצו וישעו, להיות בקרבנו הכשר נטוע לדורות עולמים בציור הדל"ת, המרחיב ומעבה את הקו הנוטה לצד המעלה שלו, ומוציא מקרבו את הקו הימני להיות לו לבסיס, "כי אמרתי עולם חסד יבנה ", ובזה הוא הדל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני, כי החכמה שהענוה שרשה, יודעת להמשיך קו ימין קיים ממנה, לכבד את כלשחים ודכאים, ולחבוש לשבורי לב, ולהושיע כל ענוי ארץ, מה שאין כן החכמה המתלבשת בגאה וגאון, השוכחת את כל אביוני אדם וסבלותיהם. לא כן משה עבד ד', אשר דבר ד' אליו מהר ד' "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילופ, יחוס על דל, ואתי את דכא, דל"ת של תפילין הלכה למשה מסיני