אמר רב יוסף, הוה יתיבנא בפרקא והוה קא מנמנמא, וחזאי בחלמא דקא פשט ידיה וקבליה.

עולם המעשה הוא בנוי ומשוכלל על פי חקים מיוחדים וגדרים הנדרשים מאד לשמירת שלומו וטהרתו. ע"פ זה קצובים הנם הלימודים שאפשר להם להיות מתחלקים פרקים פרקים, שאינם נסקרים בפעם אחת ולמעלה מכל סדרים כלהט החרב המתהפכת. אמנם החזיון הפנימי שהנפש מתבודדת בעצמותה, כשמתנשאת מעל לכל הגבולים הצרים של העולם המעשי, הם מנשאים את הנפש לעולם אחר לגמרי, עד שלפעמים לא יוכל האדם למצא את מקום היחש שבין אותם החזיונות הפנימיים שהנם כ"כ ישרים גבוהים ורחבים, עם אותו הדיוק הפרטי הפרקי של העולם המעשי. החזיון שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה, עולם הגבול עם העולם המחשבי המתנשא בגבורתו מעל הגבולים, הוא המעורב ברשמי עולם החיצון המעכב ומגביל עם רשמי עולם הפנימי המשוטט לכל צדדיו ברחבה, לשא דיע על אדם בלתי מצוי, שמרחב דעתו וגובה מוסרו הוא חזיון בלתי נפרץ, עד שהשפלתו צריכה היא גם היא תלמוד, ותשובתו והטבת דרכו בשינוי לטובה היא תורה גדולה, שלפי גדולתו הוא צריך לחדש לעצמו מסילה גדולה חדשה ובלתי מורגלת כלל. לא ציור כללי המוכן ועומד מראש נוכל לחוש כאן, לא הציור המראה את האמת הגדולה המוסרית הקבועה מראש מקדם, ידו של הקב"ה שהיא פשוטה לקבל שבים, וידי אדם מתחת כנפיהם. אבל כאן יד חדשה הנה נשלחה מחדש, כח עליון נערץ ונשגב, הסולל לו באור ד' אשר עליו אורח חדש ונתיבות חדשות, להפוך את הרעה לטובה, ואת הכחות הרעים לטובים. ולא רק להפכם, כ"א להראות את מקור נביעתם ויסוד נטייתם, למען דעת ברוח נכון כמה ראוי לתן להם חופשה,שיגביהו עוף וילכו כאשר יתהלכו, וכמה יהיה ע"פ מדת אמיתה של תורה הדרך הישרה והכבושה לעצור בעדם, כמה מחלקי השפעה על הכלל ידרש להיות מעבר מזה וכמה מעבר מזה, כמה מכח המגביל שיסודו נמצא מפורט ע"פ הלימוד הקבוע והמפורט בפרקים הלימודיים, וכמה ע"פ ההדרכה החזיונית המתגלה לחכמי לב בהיותם מתרוממים מעל חוגם ומעל כל הגבול הסובב אותם, בחלום חזיון לילה אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתם. רק עם העליה עד אותו המקוםששם עומד הוא זה האיש הנפלא, שדרכיו והנהגותיו צריכים להיות נפלאים ועם זה מסודרים ומבוררים, יונקים מכל טוב ונשגב ומכל חק ומשפט, רק עם זה יהיה אפשר להעריכו. דוקא כדיתיבנא בפרקא, עומק הראוי לדברים מסודרים להלכה למעשה ולעיון פרטי בפרטי פרטיות, והוה קא מנמנמא בהתעלות חזיונית שאינה לגמרי מנתקת מעולם החיצוני ולא לגמרי מקשרת, היא מקשרת את שניהם יחד. והחזיון שנולד אז בזה המעמד המקושר, חזאי בחלמא, דבר חדש, חזיון נפלא שלא כפי הדרך הרגיל, פשיטת יד חדשה, וקבליה,"ימין ד' רוממה".