רב ורב חנינא רבי יוחנן ורבי חביבא מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן.

גדול ערך הוא הענין של שמירת האומרים בכל מאמר, כי רוח הכללי של האומר צפונה היא במאמרו, ומתגלה ביותר לאוהבי תורה ועוסקים בה לשמה הערך המתיחש אל עצמות האומר שבמאמר ע"י ידיעת שם אומרו, כי המגמה הכללית, שהיא הניעה את בעל המאמר לאומרו, היא לעולם יותר גבוהה מעצם פרטיות הדבר שמתראה באותו המאמר הפרטי. ע"כ, מצד ידיעת שם האומר, כבר יש נתיב מפולש לנשיאת הדעה לכלליות התוכן של הדבר המקיף המניע את האומר למאמרו, והענין הכללי הוא הפועל היסודי בהשלמת העולם הנרצית מאנשי הרוח בעבודתם הרוחנית, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. הרושם של האומר, שהוא מצטרף עם המאמר, לעולם יראה אדם כאילו בעל שמועה עומד לנגדו, הוא פועל בזמן ההכרה של האומר לפי מדתו, ופועל בדורות הבאים ג"כ ע"פ ההכרה המארכת, ע"י רשימת הדברים המקובצים, שהם עומדים לעד ועושים את הבעלים לחיי חיי עולמים גם בעוה"ז, "אגורה באהלך עולמים", חוץ ממה שהרושם החי שפועל בעת ההכרה, עושה ג"כ את פריו בגניזה בכללות האומה, בהיותו מצורף להרושם של המאמר עצמו, ולא יוכל להיות בטל ועובר. וכיון שהרושם המצטרף למאמר מהאומר הוא ענין פועל ורושם, מובן הדבר שאם דבר אחד אמרו חכמים שונים, כ"א מהם הניח בו את רשומו, וכ"א חזה בו את החזות המתיחש לעצמיותו, ע"כ נכבדים לנו כל אחד ואחד בפ"ע לעומק הרשמים, ודקותם אין קץ. אמנם כל תו מיוחד פועל הוא את פעולתו, ע"כ הכל מתכנס לחשבון, וכשם שרושם של ודאי פועל את פעולתו לפי ערכו, כך פועל ג"כ רושם של ספק לפי ערכו, ע"כ נכבד לנו ג"כ הדיוק של איזה יחש מסופק שיש לאחד מן המאירים לנו את דרך החיים לאיזה לימוד ומאמר.בסדר מועד ניכר יותר רושם של הספיקות כמה הם פועלים. ספק של יו"ט פועל פעולתו על פזורי ישראל מצד יו"ט שני של גליות במדה גדולה. עצם רישומי הספיקות בקביעות המועדים, אתם אפילו שוגגים ומזידים, הוא ג"כ ערך מצורף להראות את מקום הרשמים של הדברים המסופקים, שמ"מ גם הם נכנסים בחשבון, ויש להם שעה ומקום, והם עושים את תפקידם דוקא בצביונם, "כי אל דעות ד' ולו נתכנו עלילות". ע"כ, נכבד לנו לדעת פרטי האומרים כולם, ויחש הספק שבאחד מהם מצורף למהשבכוליה סדר מועדחל החילוף,בכל כי האי זוגא חילופי רבי יוחנן ומעייל ר' יונתן, ואין לנו דבר בעולם שכ"כ ניכרת בו ההשפעה הסוביקטיבית, דוקא לפי הנושא, כקביעות המועדות וקדושתן האלהית, הנקראת עליהם ממרומם על כל זמן, ומספר שניו לא יחקר. ואותה ההשפעה המבררת לנו את היחש המובטח, שאנו מוצאים לפי ירידתינו משוכן עדי עד ב"ה, מבררת לנו ג"כ את יחוסי כל הפרטים, שהם מתיחסים דוקא לנו לפי חלישותנו, ומ"מ כשמתנהגים בהם ע"פ אור ד' אשר יאיר לנו, הנה יהיה לנו החושך לאור ומעקשים למשור. ובזה נכללים כל פרטי האורה העלומה הנמצאת בכלל הספיקות, שהם עצמם מובילים ג"כ ע"פ תנאיהם לאותם הדברים המובטחים שהודאיות מובילה להם לפי ערכם, "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני, בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני, מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם, כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך, ואני קרבת אלהים לי טוב, שתי בד' אלהים מחסי לספר כל מלאכותיך".