א"ל נשים יוכיחו, שמבטלות את בעליהן. נכרים יוכיחו, שמבטלין את ישראל. תינוקות יוכיחו, שמבטלין את אביהם.

סיבת הקלקול הבא מביטול תורה לישראל הוא מפני שכבר נתעלו ישראל כ"כ עד שהם צריכים לעליה עליונה יותר מהמושגים הנטועים בטבעו של אדם, וההתרוממות הזאת אינה באה כ"א ע"י התורה. ולא עוד כיון שהם מוכנים להתעלות יותר מהמדה הטבעית הקבועה, אם לא ימלאו את תפקידם כבר מוכנות אצלם מגרעות רבות שמוכרחות להיות נצמחות, מפני מיעוט הכח הראוי להם, כחק כל דבר העומד לתעודה גדולה כשאין ממלאים את תעודתו מתגלים בקרבו פרצים. לא כן הוא חלק אותם האנשים שהם מבונים להתנהג ע"פ יושר טבעם בלבד, הם צריכים רק לשמור עצמם מהשחתות מוסריות הנכנסות בתחומם. אבל השלמתם הישרה תהיה, כשיפותחו לפי תכונתם הטבעית באורח ישר ולא יהינו לעלות בסדר הדרכה וציורים שכליים שאינם נכונים להם, ולא הוכן בנפשם כח המקביל לפעולות הנעלות הבאות מהשפעתה העליונה של תורה. והנה הנשים, הנן בעצם רחוקות מחיוב העסק בתורה, מפני שצביונן מתמלא יפה בהשלמת ההרגשה העדינה, ונטיות טבעיות רכות וישרות שהן כעין כח ממלא בכללות האומה לכח הפועל ע"י עזה של תורה. אבל עצם החובה של תלמוד תורה הוא זר לרוחה, ובמה שיסיר ממנה את השקט הטבעי הפנימי שלה, יזיק יותר ממה שיוכל להועיל ע"י השלמת הציורים הרמים ביותר, שמצד מניעת הכנתה לא יצטיירו אצלה בשלמות הוד קדושתם. בכללות העולם- התורה האלהית, שכוללת הדרכה ודיעות ומושגים שהם הרבה למעלה מהתחום הטבעי, אפילו של הצדק האנושי היותר מרום ועליון, ע"כ אומות העולם, המוכנים להעמיד את החיים החברותיים על בסיסם הבריא והמוצק לפי ההוה, אין התורה ראויה להם כלל, ועוד תוכל לקלקל את המהלך הבריא של ההגיונים הקרובים, היותר מוכשרים להמשכת הלב הטבעי הכללי של בנ"א. ע"כ רק ההשלמה המדותית המוסרית שיסודה המעשה המועיל בחיים הקרובים באופן גלוי, ובמוסר היותר נמוך וטבעי הנבנה על יסודות שמירת החברה, ע"פ המושג של אהבת כל יחיד לעצמו, זה יש להם אפשרות לקלוט ולשמור. אבל בהתנשאם לקבע בחיים סדר של אהבה אלהית עליונה, ושל צפיה לחיי עולם וטובות גדולות כלליות, כאותן שהן מובנות יפה לישראל ע"פ השפעתה של תורה, יוכל הכח של האור המזהיר להכהות מאור עיניהם ולרפות בידם את הקשר הטבעי של המוסר המעשי הנמוך, שיש בו תועלת לכלל הקיבוץ המדיני, ע"כ אינם ראויים כלל לעסק התורה. לישראל, שהתורה היא משוש דרכם ומקור חייהם, מוכרחת גם אצלם פראות הילדות, עם כל חירותה היותר רחבה, לצאת יפה אל הפועל. אז יהיה מעמד הגוף והנפש איתן, עד כדי המדה הראויה לחקיקה החזקה והאמיצה של דברי תורה. ע"כ התינוקות, אינם ראויים להעמסת עולה של תורה, לא רק מפני איזה חמלה או אי אפשרות, כ"א מצד הצורך להניח את הילדות להתפתח כראוי בכל פראותה הטבעית. ע"כ כנשים, נכרים ותינוקות, אין ביטול תורה מתאים להריסת כל סדר ראוי בתכונתם, ואיננו ראוי לסבה של עונש. אמנם, בכל אלה השלשה יש יחש, קרוב או רחוק, להשפעת התורה. הנשים מושפעות מהמדה של השלמת הגברים, שמשניהם יבנה הבית, להתאים את המאור של הקדושה השכלית עם הרגש הטוב והישר, שהוא מתעלה ביושרו לפי שיעבודו וזיקוקו אל אורה של תורה. ובביטול הנמשך לבעליהן הנן נפעלות במיעוט כח מוסרי פנימי, המביא לכל הרס. אוה"ע וישראל יש להם ג"כ יחש שנסתר רק מצד השקפת ההוה, אבל נגלה הוא בעזר הסקירה הכללית המבחינה לראות עד כמה אור התורה בכללה פועל וחודר על עמים רבים, לדעת מזה שאע"פ שלא הוכנו אוה"ע להשפעתה של תורה ממקורה, מ"מ הפעולה היוצאת לטוב מהשפעת התורה על ישראל, הוא הכח היסודי המכונן אפילו את האיתנות של המוסר האנושי הכללי. ע"כ, בבטלם את התורה מישראל, כח הירידה נוקב ויורד עד כדי השפלתם, שניכרת ג"כ ע"י מרדות של צרות וחלאים. כי לכללות האדם נאמר הכלל הגדול של "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בנ"א". והתינוקות, אמנם הילדות צריכה להיות חפשית, אבל החופש עצמו צריך עמו להאיר, הזיק היסודי שרק להילדות הוא נאה במצב הפראות שלו, אבל לא שהילדות תמשך להיות פועלת ג"כ על הזקנה להורידה אליה. ובהמשך הפראות של הילדות על צד הזקנה לבטל את אביהם מן התורה, נמשך מזה מה שראוי להמשך מחלישות כח המחיה היותר עליון, עד שכמו הכח המשחית שיש בביטול תורה לעצמו באישי ישראל הגדולים, יש בהמשכתו על המחוייבים מאותן שאינם חייבים, אותו החסרון בעצמו הנמצא לביטול תורה של המחוייבים, מפני שיש חוט כללי המבריח את המהלך הרוחני, גם בין הכתות היותר נבדלות ורחוקות שבבנ"א, אע"פ שהוא נעלם וגנוז הרבה, מ"מ פעולתו חיה וקיימת, וחוזר הדין לנשים מפני שמבטלות את בעליהן, נכרים מפני שמבטלין את ישראל, תינוקות מפני שמבטלין את אביהם.