תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן הן גופי תורה ונמסרו לע"ה.

כלל המצות כולן נוכל לחלק מצד תכליתן לשלשה ראשים: הא' שהן כדי להודיע כבוד השי"ת בעולם, שזהו היסוד הכללי והעקרי. והב' שיש בהן תועלת מעשית. והג' שהן מחוברות משתי אלה יחדו, מתועלת מעשית והגדלת כבוד שמים. והנה בענינים שבין אדם לחבירו שהתכלית מורגשת בהם, אין הפרצה יכולה להיות כ"כ מצד חסרון ידיעה בעצם ערך הענין, ע"כ אינה יכולה להתרחב הרבה. אבל הדברים שתכליתם הוא כבוד שמים, שהם יסוד העולם וא"א להבין גודל ערך תכליתם כ"א דוקא עם ידיעת התורה, והם עכ"ז נמסרו לע"ה שחסרון ההכרה בתכלית הכללית שלהם מביא לזלזל בהם. ע"כ עלינו להשכיל שנמצא באלה הדברים הגדולים כח גדול כזה שיבאו לתעודתם בכלל האומה, ע"י אותו החלק הנשמר מהם כראוי. והנה ההקדש הוא מורה על כבוד שמים, שכיון שנקרא על דבר חמרי שמו של אדון כל המעשים ב"ה כבר נתקדש. והתרומות שהן מתקדשות ע"י קדושת פה, לאות המעלה והקדושה שיש בעבודת ד' בביהמ"ק ויש בהן ג"כ תועלת המעשית לפרנסת הכהנים, הרי זה ענין כפול של הגדלת כבוד שמים עם התועלת הנצרכת לזה בפועל. והמעשרות הם ביחוד ענין התועלת המעשית המפורשת בהם, ללויים ולעניים. ואפילו מע"ש כדי שילמד ליראה את ד' בשבתו במקום המקדש לאכל לחם קודש, והם כוללים שלשת עקרי תורה שבבין אדם למקום, והם נמסרו לע"ה שקרובים לזלזל בהם. וזה יהיה לנו מקום לימוד שלא להתיאש כלל אם נראה נפילה וזלזול תורה ומצות בדור מן הדורות לומר שחלילה נפל כח קדושתה של תורה בישראל, שלא כן הדבר, שלכתחילה הכין השי"ת הגנה באלה החלקים העלולים להיות מרופים אצל ע"ה, באופן שהתכלית הכללית תהיה לעולם נשמרת ע"י ת"ח השומרים כראוי והמשפיעים ג"כ על ע"ה חבת קדושה. ואותו החלק שאין פועלת עליו ההדרכה של ת"ח, עלינו לדעת שבאוצר הכלל לא יוכל להזיק כ"כ עד כדי היזק. יסוד התכליתי של אלה הדברים העקריים, כי יתקיימו כראוי ע"י השרידים המקיימים שהם יכשירו את התכלית ויביאו לבסוף ג"כ את הכלל של ע"ה לידי התעלות ותיקון מצב, שאם לא היה כן לא היו לכתחילה נמסרים דברים גדולים ועקריים כאלה לע"ה, ולא היו נקבעים בתורה יסודות כאלה שהם מוכרחים להמסר לע"ה, שעלולים להפסיד כ"כ לקיומה של תורה. אלא שהתכלית הכללית מובטחת היא, למרות כל המאורעות של הזלזול. ומ"מ כ"א הוא מגרע מחלקו או מוסיף כפי שמירתו, ולפי ערך זה הוא מוסיף או מגרע בקדושת הכלל. אבל שיפול לבבינו בשביל הפרצות הכלליות שבאות מע"ה, זה לא ניתן להאמר, מאחר שבכלל הננו רואים שהדברים היותר עקריים הכוללים את החלק שבין אדם למקום בכל צדדיו נמסרו לידם, שמע מינה שיש כח הגנה בכלל האומה העומד נגד הפרצות של ע"ה. גם יש כח נשגב מוטבע בטבע הנפש הישראלית לשמור את התורה גם במה שאינו יכול להשכיל את כללות ענינה וחומר שבה, כלל. ובין כך וכך התכלית האלהית הנרצית בכלל אלו הענינים מתמלאת.