חש בראשו יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר.

החסרונות הכלליים הכוללים את כל המין האנושי, כשהאדם מרגישם איך שהוא נתון בכללם, הם הוכחות נאמנות על רושם חטא, על הכנה להרע שיש בנפשו בכלל המין האנושי, אשר ע"כ הוא צריך להיות גם הוא נמסר למירוק של עול דרך ארץ הקשה, המועיל לשכח עון למי שהוא נוטה לו בטבעו. אמנם כשמרגיש האדם ייסור פרטי, אז הדבר מעיד על איזה חסרון פרטי, שהוא איננו כבר בתור הכנה ונטיה לבד, כ"א בתור חטא שכבר יצא אל הפועל, שהשחית את נפשו באופן כזה שהיה ההכרח למעט את חילה ועז השימוש בכחותיה בכל מילואם. ע"כ חש בראשו, והנהו אסור בלא יוכל להשתמש בכחות הרוחניים והחמריים שלו בכל צדדיהם, הוא כבר אות לקלקול שכבר יצא אל הפועל, עד שצריך איזה מעצור מהתפרטות כחותיו ובהרחבה, שהם טובים מאד למי שהוא צדיק וישר, שכל מה שיתפשטו כחות הפועלים שלו במילואם יוסיף צדק ומשרים, ואינם טובים למי שכבר סר מאורח טוב, ובהתרחבות כח החיים שלו נטה מדרך חיים. ע"כ הושם מעצור דוגמת הקולר הניתן לעצור בעד משובת אנשי רשע, העלולים להשחית את החברה האנושית אם ינתן להם הרחבה וחופש. הנטיות הפנימיות אף אם נתעותו מעט יכולות הן להתקן, באופן שיהיה האדם יכול להשתמש בכח החיים בכל מילואם בעז והדר לטובה, שיהיה ראוי לחיים של חילוץ עצמות. "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי".