וגברי היכי מבדקי, אמר ריש לקיש בשעה שעוברים על הגשר, גשר ותו לא, אימא כעין גשר.

הטבע והמלאכה שניהם יחדיו מעמידים את חיי האדם. אמנם הטבע הוא היסוד ועליו נבנה בנין המלאכה, כ"ז שהאדם (הוא) נתן בחק הטבע הוא בטוח מכשלון, מפני שכה חקק צור העולמים ב"ה שיהיה הטבע משמר את החיים על פיו ועמדו. אמנם האדם כבר התרומם ולא יוכל לחיות רק עם הטבע לבדו, הוא) מוכרח הוא לרגלי צרכיו המרובים, החמריים והרוחניים, להשלים במלאכה את אשר יחסיר הטבע ממנו. אז אמנם כשיצא להשתמש בעולמו המלאכותי, אז גורלו תלוי לפי ערך חוזק הטבע שלו. שאם הקנינים הטבעיים שלו הם חזקים ככל הצורך, אז תביא לו המלאכה ברכה ויתרון. ובכלל שכיון שהכחות הטבעיים שלו והקנינים החיצוניים הטבעיים הם מושפעים לו יפה, אז לא יעלה על לבבו להרוס את השכלול שבטבע כדי להתגדר במלאכה, כ"א הוא ישתדל להוסיף בנין ושכלול ע"פ אותם הכחות שכבר יש לו מעצם הטבע הנקי, ע"כ יצליח ג"כ במלאכתו. אבל אם המלאכה בחשבונותיה הרבים תעור עיניו, מפני חולשת קניניו הטבעיים ומיעוט הסתגלותו להם, להלחם בטבע בחלקיו הבריאים והטובים, למעט את השלמותיו, כדי לכונן על חרבנן בנין מלאכותי, אז הוא בסכנה גדולה, בנפול היסוד יתמוטט הבנין. ובאמת אין האדם חי לעולם כ"א בטבע, ביצירה האלהית. אמנם המעבר ממצב למצב יהיה לפעמים מלאכותי, וזהו עיקר שימוש המלאכה, אבל הצלחתה תלויה במהות החוזק של הטבע ויחושה הטוב אליו, שעל פיהם ילך מחיל אל חיל לקחת עמו כל אשר קנה במצב טבעי יותר פשוט ובלתי מעובד, אל מצב טבעי מקושט ומעובד, להוסיף כח ויתרון. אבל באין לו שורש כראוי, אז במעבר ממצב למצב יתמוטט ע"י שימושו בקנינים המלאכותיים כל רכושו הטבעי או חלק רשום ממנו, וישאר חלש ורפה כח, מסוכן במצבו, בעת עברו באפס מעמד חזק. העברת הגשר, הוא נושא אחד המראה ערך המלאכה לאדם בהוספה על הטבע, להעבירו מחלק לחלק באדמה הטבעית, הנפסקת ע"י המים הטבעיים השמים לפניו מעצור. מעברות כאלה נמצאות רבות, מהן מקושרות עם כל היחש של שני המצבים, הקדום והמאוחר, בקשר תמידי הולך מדור לדור. מהן העומדות להעביר את האדם וקניניו הפנימיים והחיצוניים לחלקה שאין הקשר התמידי קבוע בה לפי המבט החיצוני. מ"מ התאחדות המלאכה עם הטבע ע"י הכרה רחבה שבאמת אין המלאכה כ"א התגלות טבע כשרון האדם כאשר עשהו ד' יתברך ישר, היא נצבת וקיימת. מעמדים כאלה מזדמנים בין בדברים החומריים, במצב גופו של האדם בכללו ובפרטיו, בין בדברים הנפשיים בהליכות נפשו, בציוריו הפנימיים, בדיעותיו, במנהגיו, בשאיפותיו. שהיסוד הכללי, יסוד הטוב, הכרת השם יתברך ודרכיו בהכרה מלאה וחיה כפי יכולת האדם היותר עליונה, במילוי המוסר הרחב הכללי והופעת הנשמה המוסרית של העולם, אורן של ישראל. שהכח הזה מתחזק הוא בטבעו, לפי הקישור של היחושים הקדומים במעמדים הטבעיים ששמירתם וחזקתם תלויות לפי השמירה הטבעית, שמירת חוקי ד' וההזנה הטבעית מלחמה של תורה. לפי מדה זו גברי מבדקי בשעה שעוברים על הגשר במצבים תדירים, ולפעמים כעין גשר במצבים מתגלים לעתים, והסכנות הגופניות והנפשיות יש להן יחש נערך, והשמירה בשניהם מכוונת יפה. אמנם הכח החובק הכל, הישות החומרית והרוחנית, הטבעית והמלאכותית, ההתאמה אל ההתעלות בפנותו את מכשולי הדרכים מכל צד, עיני ד' המה משוטטות בכל הארץ. ע"כ גברי מבדקי בפועל בכל ארחות השמירה, בעברם על הגשר ודכוותי' כעין גשר.