א"ל אמינא לך אנא דגבר דחיל חטאין הוא, ואמרת לי את דגבר בר אוריין הוא.

באמת אע"פ שישנם אנשים כאלה שיש להם הכשר לדרכי היושר משאריתם, אבל בשום אופן לא יוכל להיות נקבע יסוד יראת החטא בנפש האדם כ"א בלימוד מרובה להכיר את גנות החטא הכרה לימודית, כדבריהם ז"ל, "אין בור ירא חטא". א"כ בהיותו לפי השלמות גבר דחיל חטאין, כבר נכלל בזה היתרון של בר אוריין, שודאי התורה פעלה עליו על הדרכתו המוסרית עד שנעשה גבר דחיל חטאין. וממוצא דבריהם למדנו שכל פעולה צריכה להתיצב למטרה היותר שלמה שאפשר לה להגיע אליה בכונתה, ואם נאמר שמדת יראת החטא היא העולה על מעלת בר אוריין, צריכה הכונה של הקימה להיות עולה עד מקום המטרה היותר ראשית ושלמה. א"ל אמינא לך אנא דגבר דחיל חטאין.הוא, ואמרת לי את דגבר בר אוריין הוא. יראת חטא, תבא משתי סיבות. הסבה הטובה היא מתגבורת כח היושר בנפש, הבא מכח קדושת התורה, עד שיהיה מכיר בתכלית ההכרה בגנותו של כל חטא ויתירא ממנו מצד עצמו, חוץ מיראת עונשו. ויש יראת חטא הבאה מצד רפיון הנפש, שאם היה אותו האיש אדם חזק ובריא לא היה בא למדה זו. והנה אע"פ שהתוצאות של יראת החטא, שהיא הפרישה מדבר רע הוא ענין טוב אפילו אם יבא מצד חלישות הנפש, מ"מ אין עצם הענין מעלה כ"א חסרון בנפש. וצריך האדם להשתדל שתהיה מדתו יראת חטא באה לעולם רק ע"י גבורתה של תורה, ולא ע"י רפיון הנפש. ע"כ א"ל אמינא לך אנא דגבר דחיל חטאין הוא, וכיון ששבחתי אותו במדה זו והסמכתי ענין לו אנושיותו באמרי שהוא גבר דחיל חטאין, מוכח שמדתו זאת באה לא מרפיון רוח כ"א מגבורת הנפש, א"כ ע"כ באה מכחה של תורה. א"כ מאי אמרת לי את דגבר בר אוריין הוא, כאילו היתה מספקת מדת דחיל חטאין כפי אותה הצעה שכיונתי לה להיות מבלעדי מדת בר אוריין, ובזה הלא תצא תקלה שיסברו אחרים שמעלת דחיל חטאין שאמרתי לשבחו כ"כ היא רק רפיון הנפש, ויסתפקו במעלה זו ולא יחושו לעלות אל המעלה האמיתית, שהיא יראת חטא הבאה מגבורת הנפש, הקשורה באמת בכחה של תורה וכוללת בתוכה ג"כ מעלת בר אוריין.