יש הפרש בין אם נסתכל באדם לפי מצבו הרוחני בפועל לאם נסתכל על ענינו בכח. שאם נסתכל על מה שהוא בפועל, אז כאשר נמצא בו חסרונות נפנה אליו עורף ונמאסהו. אמנם אם נסתכל על היסוד הכחני שבו, אז יוכל היות שנמצא בו כשרון טוב ולב נכון, שרק סבות מקריות גרמו את החסרונות, ע"כ באהבה וסבלנות מרובה יסורו החסרונות וישוב לנו האיש בכל כחותיו לטובה. ע"כ כאשר הסתכל הלל בכח הצפון באיש הזה, שעם הגסות השרויה בעמו בכלל ועם כל ריחוקו מאור השם יתברך ותורתו מ"מ נפשו תשתוקק לאורה של תורה אפילו במובן שטחי וגרוע, מ"מ אות הוא על כח נשגב הנמצא בנפשו, שכאשר נשתמש באור תורה ובאהבה ונחת נוציא אל הפועל כמה דברים יקרים ויהפך כולו למוטב, להיות דבק בתורת ד' באמונה שלמה ואהבת אמת.
