"כי אתי רב דמי, אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום".

סדום, מקום ההשחתה, שנשאר בעולם להורות כי הצדקה היא מקור הקיום והרשעה היא מקור השחתת העולם, ואיבודה של סדום מפני שרחקה מצדקה "ויד עני ואביון לא החזיקה", הרי הוא בא ללמד את כל האדם להחזיק במדת הצדקה. ונמצא שהפיכת סדום, שמזה נשאר ים המלח שהוא ימה של סדום, היא היתה סבה לקיום העולם. ורמז לזה הוא מה דלא טבע גברא בימא דסדום.