ים כל, אמר שר של גיהנם לפני הקב"ה, רבונו של עולם, לים כל.

היצורים כולם נבראו שלא בתכלית שלמותם העתידה לבא בזמן שכל העולם כולו יתוקן והכל יהיה מתוקן לסעודה. ובשביל כך, מראשיתה של ההויה בא שברון, ונבראו עולמות שנחרבו, שאמר עליהם הקב"ה דלא הניין ליה עד שנברא עולם יותר משוכלל, שעליו אמר השם יתברך דין הניין לי. אמנם גם העולם המשוכלל הרי הוא צפוי לעבור לעולם חדש, השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה אמר ד'. וברואי עולם של עכשיו, גם בעולמנו זה, שזכות קיום ניתן לו מבורא כל העולמים, בכל זאת הרי הוא וכל יצוריו, בין החמריים בין הרוחניים, עומדים הם לקבל צורה חדשה, יותר מפוארה, יותר שלמה ויותר מאירה. וההשלמה תבא על ידי הקדמת ההעדר לההויה המחודשת. והגיהנם, שהוא כור המצרף להרוחות והנשמות, שבגלל חטאיהם יצאו מעולמם החומרי במצב של קלקול, הוא הוא הכח שעל ידו יבאו לידי יצירה חדשה ויותר מושלמת, יסורו הסיגים מהכסף הטהור של כוחות החיים, ושל כל מה שיחובר להם. ועל כן, ישנה שאיפה עצומה לכח המכלה והמשבר הזה, לאגור אל קרבו את הכל, לשלוט עליהם בשליטת כליונו, כדי שאחר כך יחזרו להופיע באופן יותר שלם. ועל כן, הוא דורש מיוצר כל ב"ה, שהכל יבא אל הים הגדול הזה, השוטף כליון על כל הצורות הקדומות, אשר עם כל כח הדין הנורא, עם כל יסורי הצלמות, הרי המעבר הזה הוא יהיה הצד המשלים את צביונה של היצירה בכללותה. ועל כן אמר (של) [שר] של גיהנם לפני הקב"ה, רבונו ש"ע, לים כל.