היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו, מכאן שנתנה התורה במנוד ראש.

האימון החזיוני הרוחני, המשתרע על המרחב של הרעיון והרצון והצדק המתגשם בפועל, הוא תוכן אחד בעצם. ואלה המחלקות של הכפיפות ושל הפשיטות, ששרשיהן מסתעפים ביסוד האימון הרוחני, הן הן המבליטות את רישומן בתור המפעלים וכל המערכות של התגשמותו של הצדק המרושם בארחות החיים במילואיהם המעשיים. ולפי זה אין צורך בכפילותם של הרמזים, לשם נאמן כפוף ונאמן פשוט בפני עצמו ולשם צדיק כפוף וצדיק פשוט בפני עצמו. אבל מפני שבמערכה המעשית, שהיא בטבעה מוגבלה בתנאים חמריים, הכפיפות והצמצום של הרע הוא תופש בתוכה מקום היותר רשום, ומתוך הבסיס הזה של הענוה, של (ה)המעטות הערך העצמי ושל הכפיפה, יוקם כל הבנין העליון של הפשיטות המרוממה, על כן נתכפל הרמז בצדיק הכפוף והפשוט, להורות כי הכפיפה הכפולה, נמיכות הרוח והענוה הגמורה, היא שוללת את כל המסכים אשר הם חוצצים נגד האור העליון מלהגלות. והוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו, ונדע מזה שהתורה עם כל אורותיה, נתנו במנוד ראש, בחרדת הקודש המקיפה את היצור, המונעת אותו מכל הרחבה עוברת גבולים מכל התפשטות שאינה הוגנת. ומתוך הכפיפה הכפולה הזאת, שבצדק המתעצם במעשים היא מורגשת מאד, והיא פועלת את כל הטוב ומכינה את כל האושר של הפשיטות שבאה בעקבה, יוצאים כל מעיני הישועה גם לאימון וגם לצדק בכל התפשטותם. מכאן שנתנה תורה במנוד ראש, ומאס הקב"ה בכל הרים וגבעות שבעולם והשרה שכינתו על הר סיני, הר אלהים, הר בשן, הר גבנונים, (הר בשן), ההר חמד אלהים לשבתו. והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, הוא הנאמן המוחלט, בכל ביתי נאמן הוא, והוא המאיר את כל מחשכי העולם באור הצדק הכפול, "צדק צדק תרדוף".