לא תתן את צדקתך רק להפטר מהצער של ראיית המדוכדך ומצבו הנורא, כי אם התאמץ לסמוך את העניים, לחזקם, לחלצם ממצוקות ענותם, באופן שיסולק מהם צער העוני, לא רק באותה השעה והרגעים שהם עומדים לפניך נמוגים ביגונם, אלא סמוך אותם בסמיכה שיש בה ממש, באופן שיתחזקו ויתאמצו, ותהא להם תקומה ממצבם הירוד והמדוכא. סמוך עניים.
