מ"ט פשיט כרעיה דגימ"ל לגביה דלי"ת, שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחרי דלים.

גומל החסדים שכבר הגיע למדריגתו העליונה, להכיר שהצדקה שהוא נותן איננה באה רק מפני האיסטניסות שלו, שאינו יכול לראות בצערם של הדלים, שאז אין מקום לה רק בזמן שהדלים מזדמנים לפניו והצער שלהם מוצג לפניו במלא הפלצות שלו. אבל גומל החסדים היודע את התפקיד העליון של הצדקה, את האושר הקדוש שהכלל והפרט משיג בעילויו ע"י הצדקה וגמילות החסדים, הוא יהיה תמיד רודף צדקה וחסד, ודרכו יהיה תמיד למצא מקום להרחיב את מפעלי החסד. מ"ט פשיט כרעיה דגימ"ל לגביה דלי"ת, שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחרי דלים.