עכ"פ עצם הנושא המושכל מתעלה מרשותו של אדם, אע"פ שהאמצעיים המשתמשים להשגתו הם הם כליו, חושיו ושכלו, אבל גם הרושם הרוחני של החוש ושל השכל המתרומם לצבין את הציור הרוחני המקודש, הוא עומד למעלה מרשותו התחתיתית של האדם, שהוא למטה מעשרה, ובכללות אשתכח דמדלי טובא. וציור זה בא מהמשכן והמזבח, כלומר מההשקפה הכללית של המציאות של העולמות, ורגש העבודה והדבקות האלהית המוחשת ומתגלה במעשים, שעל הראשונה יותאם המשכן, ועל האחרונה המזבח, ושניהם יחד הנם מתרוממים מרשותו של אדם. אע"פ ששני הערכים הללו אינם עדיין התכליתיים, כי ההופעה הטהורה של אור השכל העליון, קדושת התורה היא מתעלה עליהם, ובכ"ז גם מצדם יאמר בערכה של הרשות התחתיתית של האדם, דמדלי טובא.
