מנה"מ, אר"ה לא תבערו אש בכל מושבותיכם, בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר כו', אלא אמר ר"ח קרא כי אתא למשרי אברים ופדרים הוא דאתי כו'.

האש היא פעולה מחודשת לגמרי בידי אדם לשימושו, ע"י בינה יתירה שנתן הקב"ה באדם. וכאשר בכלל שביתת המלאכות בשבת מורה על ההודאה שכל המציאות כולה היא מעשה ידיו ית', כן ביחוד פרטה תורה אזהרה אל הבערת האש, למען השרש בלבבות כי לא דוקא ההמצאה של המציאות הטבעית כמו שהיא צריכה שתתיחש לשם ד', כ"א גם כל החידושים שישכיל האדם ע"י בינה יתירה להמציא ולחדש, הכל מעשה ד' המה, והוא מנהלם בידו הגדולה לתכלית הנשגבה של כלל המציאות כולה, וההתפתחות וההרחבה המעשית שע"פ שכל האדם היא עצמה תרחיב היסוד העקרי לבא למטרה הרצויה בבריאה כולה ע"פ חכמת הבורא ית' העליונה. ע"כ צריך ביחוד לשבות מהבערה ולצוות עליה בפני עצמה. אמנם כשם שהאדם צריך להשריש כי בכלל כל מעשינו פעל ד' המה, כן צריך לדעת כי ידו רמה ע"פ חפץ עליון בכל פועל טוב, וכי יש בידו עצמה להביא פנים חדשות ביצירה כולה לטובה ולברכה. כשישכיל להוביל את פעולותיו כולן במסורת הצדק והיושר האלהי. ע"כ במקום המקדש, ששם יד ד' נגלתה, ושם צריך ללמד את האנושיות כולה את חובתה הכללית והפרטית, שם אין שביתה לצורך עבודה, כלומר שם צריך להשריש כי העבודה כולה לאדם נתנה, עליו לעבוד ולשכלל לפאר ולרומם עד אשר יתן פנים חדשות למציאות כולה, בחדש בה פנים חדשות בלב חדש ורוח חדשה להשכיל ולהיטיב. ע"כ ביחוד פרטה תורה אצל ההבערה, היצירה האנושית, שמיד ד' היתה לו שע"פ בינה יתירה יחדש וימציא כעין דוגמא שלמעלה. זאת צריכה להיות תמיד בין עיניו למען ידע עד כמה כחו גדול כשילך בדרך אשר התוה לו יוצרו. ואל יאמר כי אין בידו לעשות דברים חדשים, כ"א אי בעו צדיקי ברו עלמא, וצדיקים הינם מוכנים לחדש את הבריאה בפנים חדשות לטובה, כי המה עבדי ד' הנתונים לעבודתו. וכאשר תשתכלל האנושיות במילואה, אז יהי' הצדק מקור כל הפעולות, וההמצאות יצטרכו לשאוב ממעין המוסר שבמקדש. תחת אשר המוסר הרגיל צריך להשריש כי מאומה לא יעשה האדם וכי הכל מעשה ד' לבל יט לבבו מדרך האמת, כן כאשר הוא כבר ברום מעלתו צריך להשכיל כי משרה גדולה הוא נושא בעולם, וכי במלאכות ד' בידו לחדש פנים חדשות בבריאה. והי' מעשה האש לסימן ההתחלה של חידוש היצירה ע"פ חכמת לבב האדם, לעוררו על תעודתו היותר רוממה לתת צביון חדש ופנים חדשות לחברה האנושית בכללה ולכל הבריות המסתעפות עמה. ע"כ ההבערה הותרה במקדש בהרחבה גם למישרי אברים ופדרים, לציין כי בעלייתו של האדם צריך הוא להכיר כח ועז אלהים אשר עמדו בחסד עליון, תחת אשר בעצם ירידתו צריך להכיר חסרון יכלתו וחלישותו.