תניא ב"ע אומר, על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע. — ברכות | עין איה
ברכות, פסקה ר״נ
פרק תשיעי
ברכות, פרק תשיעי, פסקה ר״נ
ר״נ
תניא ב"ע אומר, על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע.
האדם ראוי לו לציין בעצמו התרוממות שלו על הטבע. מצב בעלי החיים הטבעיים הוא בשכיבה על הארץ, לרבוץ בעת המנוחה כי הם המה תוצאות ותולדות הארץ. האדם אמנם אין ראוי לו למצא מנוחה שלמה בהיותו כולו נמצא סמוך ומקורב מאד לארץ, למען יתעורר שראוי לו להתרומם על טבע הארציות שלו ע"כ ראוי לו להתרומם ממנה במצב השכיבה המורה על המנוחה, נוסף על חק הטבעי מצד מבנה גוף האדם שיש בזה, שבאמת מתאחדים תמיד התכ[ו]ניות, אלה שבאות מצד התכונה הטבעית ואלה שבאות מצד המוסריות.