"ויביאה אל האדם", אריב"א, מלמד שעשה הקב"ה [לאדם הראשון] שושבינות, מכאן למדה תורה ד"א שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו. — ברכות | עין איה
ברכות, פסקה ר׳
פרק תשיעי
ברכות, פרק תשיעי, פסקה ר׳
ר׳
"ויביאה אל האדם", אריב"א, מלמד שעשה הקב"ה [לאדם הראשון] שושבינות, מכאן למדה תורה ד"א שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו.
ההשגחה העליונה שטפלה כ"כ בבנין המשפחה האנושית מראשית היצירה, ודאי לא בשביל מעמד האדם בירידתו בתחלה וגם אח"כ כמה דורות, כ"א בשביל העתיד, שעתיד להשתלם ולצאת ממנו צמח צדיק שיהיה לעד לשם תפארת בתכונות נשאות ודעות טהורות, בעת תמלא הארץ דעה את ד' כמים למים מכסים. ע"כ ראוי להסתכל תמיד בערך הגמילות חסדים התלויה בהקמת משפחה אנושית על מכונה, לא לערך נושאי המשפחה עצמם, אף כי לא ימצאו בהם שלמות ויתרון, אבל לערך הטוב העתיד לבא בדורות הבאים כשישתלמו בני האדם, ומה רב יוכל להיות ערך הנולדים, ע"כ בשביל העתיד, אין כאן גדול וקטן. ויוכל להיות שהטובה העתידה שתצא מאיזו משפחה שפלת-המצב לא יערכנה כל הון. ובעבור הציור של שלמות האנושיות העתידה, הכתיבה תורה הצבת מעמד המשפחה האנושית ביחש היותר קרוב אל פעולת השם ית', כראוי לענינים הגדולים והעקריים.