מיתיבי, מעשה בר"א שנכנס לביהכ"נ ולא מצא בה עשרה, שחרר עבדו והשלימו לעשרה כו' תרי הוי, שחרר חד ונפיק בחד.

כיון שיסוד הכלל מונח בהסוכם העשירי, ע"כ רק באחד שהוא העשירי אין בחירותו קפידא, מפני שאין שלימות הכלל תלויה בבחירה חפשית. אבל בין התשעה הפרטיים שהם מקבילים לההשלמה היחידית שצריכה להתגלות בתור הכרה ברורה ובחירה חפשית, לא יתכן שיהי' בהם עבד. ע"כ בהיותם תרי, שחרר חד ונפיק בחד, ובולטת אז יותר זאת הכונה, וההבדל שבין ההשלמה הכללית להפרטית שהוא אחד מיסודי התורה, ועליה נכרתת הברית כאשר ביארנו.